פסק-דין בתיק ת"א 1135-04

מבוא:

תובענה זו שבפניי הוגשה בגין מיכלים לאחסון פירות אשר בהם העבירו התובעים, פרי בתפזורת לרצועת עזה דרך מעבר קרני, בתקופה המפורטת בכתב התביעה בין 1.1.03 עד ליום 27.6.04 - כך על פי כתב התביעה.

בתאריך 12.03.09 ניתן פסק דין חלקי לפיו נקבעה אחריות הנתבעת לכך שחלק מן המיכלים לא הוחזרו, הכל כמפורט שם.

הנתבעות הגישו בר"ע לבית המשפט העליון. משחלף הזמן ביקשו הצדדים להמשיך ולדון בשאלת הנזק גם ללא הכרעת בית המשפט העליון בבקשת הרשות לערעור.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית להם צורפו ראיות לעניין הנזק, התובעים אף הגישו חוות דעת מומחה, מטעמם, ביחס לכמות ומחיר המיכלים. הנתבעים לא הגישו חוות דעת מטעמם לעניין הנזק.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה רו"ח יהודה אוסטרו, כמומחה חשבונאי מטעם בית המשפט, המומחה הגיש חוות דעת מפורטת ואף ענה לשאלות הבהרה רבות.

לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, ביקשו התובעים לתקן את כתב תביעתם ולהוסיף כמויות מיכלים אשר על פי חוות הדעת לא הוחזרו גם בשנים הבאות שלאחר הגשת כתב התביעה, היינו לאחר 30.6.04 ועד לסוף שנת 2007, כך כפי שבדק המומחה מטעם בית המשפט. לעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה, הרי שבסופו של יום לא ניתנה החלטתי המאשרת את התיקון המבוקש, אלא שבהחלטתי מיום 10.1.2011 קבעתי: "לאור הסכמת הצדדים כתב התביעה  יתוקן רק לאחר שחוו"ד תהפוך סופית". לא ניתנה כל החלטה נוספת בעניין זה.

דיון:

א.         לשם הכרעה בשאלת גובה הנזק עלי לדון תחילה בשאלה האם כתב התביעה תוקן והאם יש לפסוק לתובעים נזק בשאלות המתייחסות למועד שתוקן לאור חוות הדעת. מועד אחר למעשה לא נבחן בפסק הדין החלקי שדן בשאלת האחריות. אומר כבר כאן כי בעניין זה אני סבורה שיש טעם רב בטענות המשיבות, לפיהן ההכרעה בשאלת האחריות היא בהחלט נגזרת על הנסיבות אשר נבדקו על ידי בית המשפט בהתייחס למועדים שננקבו בכתב התביעה המקורי, היינו שנים 2003 ועד 2004/ 6,  נסיבות אלה נבחנו על ידי בשל מורכבותן והתאמתם למועדים ונסיבותיהם. באשר לתקופה מאוחרת יותר, יכול שחלות נסיבות אחרות אשר נדרשות לברור משפטי אחר.

התובעים הגישו כתב תביעה מתוקן בעקבות חוות דעת המומחה, אך עיון בכתב התביעה מלמד כי שונה בו בעיקר סכום התביעה [סכום התביעה תוקן ל- 5,695,900 ש"ח תחת הסכום המקורי שעמד על 597,410 ש"ח]. הגדלת סכום התביעה בעקבות חוות דעת מומחה אפשרית על פי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. אין בה כדי לאפשר הרחבת הנזק בגין הגדלת התקופה אליה מתייחסים המעשים שבגינם מוגשת התביעה, בכך יש משום הרחבת חזית אסורה.

עיון בכתב התביעה המתוקן מלמד כי למעשה, פרט לסכומים ולמספרי המיכלים שנתבקש תיקונם [סעיפים 12;18 לכתב התביעה המתוקן], לא תוקן כתב התביעה כלל. משום כך ברור שאינו מתייחס לתקופות מאוחרות למועדים המפורטים בסעיף 3 ו- 9 לכתב התביעה, היינו, השנים 2003 ועד 6/2004. משום כך ניתן לתקן את כתב התביעה על פי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, אך ורק ביחס לסכומים הנתבעים, כל תיקון אחר היה מצריך לשמוע ראיות לעניין החבות.

ב.         חוות דעת המומחה:

לרו"ח כמומחה אשר מונה מטעם בית המשפט, ניתנו הנחיות בהחלטתי מיום  12.4.10, שניתנה על בסיס הסכמת הצדדים, כדלהלן:

א.      על המומחה לבדוק את כל המסמכים החשבונאים לרבות חוות דעת, כן יהיה רשאי לבקר אצל התובעת לשם עיון במסמכים.

ב.       יחווה דעתו על בסיס החומר שהועבר לעיונו, מהי כמות המיכלים [לפי סוגים] שהועברו על ידי כל תובעת לרש"פ במועדים הרלבנטיים לתביעה, ולא הוחזרו לידיה עד היום.

ג.        יבחן את השאלה האם התובעים או מי מהם קיבלו פיצוי כלשהו מרשות המס בגין אותם מיכלים.

הצדדים הסכימו שלא לחקור המחמחה בבית המשפט והסתפקו במשלוח שאלות הבהרה.

בחוות דעת המומחה אשר נושאת תאריך 15.12.10, ערך המומחה ביקורים מספר בבתי האריזה של התובעים בנוכחות נציגיהם, ניתן לו הסבר לגבי שיטת העבודה ואופן הרישום החשבונאי ביחס לתנועת המיכלים. כן נמסר לעיונו חומר חשבונאי להוכחת כמות המיכלים שהועברו לעזה ואלה אשר הוחזרו. כך שבחוות הדעת פירט המומחה, ביחס לכל בית אריזה ובית עסק, את שיטת העבודה, שיטת העברת המיכלים והפירות לרצועת עזה, באמצעות מי מהסוחרים. נעשה הסבר תוך פירוט מספרי המיכלים שיצאו לעזה ואלה שהוחזרו לשנים 2003 ו- 2004.

מאחר שהוצגו בפניו מסמכים הנוגעים להעברת מיכלים לעזה בשנים 2005 - 2006, הסיק כי מספר המיכלים אשר לא הושבו מעזה בשנת 2006, גדל לעומת שנת 2004. כך ערך והסביר את עבודתו ביחס לכל אחד מהתובעים.